שנת 2006, יום שמש נעים. יש זקן מתקרב לעמדת השמירה ליד בית ר ש הממשלה ו ומר לשומר החמוש: "שלום, ני רוצה להיכנס ולדבר עם ר ש הממשלה רי ל שרון".
השומר מחייך ליו ב דיבות ו ומר: " דוני, מר שרון כבר מזמן ל ר ש הממשלה, והו ל גר כ ן יותר".
"תודה", ומר הזקן והולך לדרכו.
למחרת מגיע הזקן שוב ל בית ר ש הממשלה, ניגש לשומר ו ומר: "שלום, ני רוצה להיכנס ולדבר עם ר ש הממשלה רי ל שרון".
השומר מחייך ליו ו ומר לו: " דוני, כמו ש מרתי לך תמול, מר שרון כבר ל ר ש הממשלה והו ל גר כ ן יותר".
הזקן מודה לשומר והולך לדרכו.
ביום השלישי ה יש מגיע שוב ל הכניסה לבית ר ש הממשלה ופונה ל ותו שומר: "שלום, ני רוצה להיכנס ולדבר עם ר ש הממשלה רי ל שרון".
השומר, שכבר מתחיל להתרגז בשלב הזה, פונה ל ה יש ו ומר לו: " דוני, זה היום השלישי ברציפות ש תה מבקש לדבר עם מר שרון. כבר מרתי לך
תמול ושלשום - מר שרון ל ר ש הממשלה והו ל גר כ ן יותר!".
" ה, ני מבין ת זה", עונה לו הזקן, " ני פשוט נהנה לשמוע ת זה כל פעם מחדש". |
|